לפני שנחקק, פיצויים לנפגעי תאונות היו כפופים לדיני הנזיקין. הכפיפות לדיני הנזיקין הקשתה על הנפגע בהשגת פיצויים. שהרי על מנת לקבל פיצויים בגין תאונה, נדרש הנפגע להוכיח שנזקו הינו תוצאה של התרשלות הנתבע. באם לא הצליח להוכיח הנפגע את אחד מאלה- לא קיבל כל פיצוי על התאונה שנגרמה לו.
חוק הפיצויים נועד למנוע מצבים שבהם אדם נפגע בתאונת דרכים ולא מקבל פיצוי, לפי החוק כל אדם שנפגע זכאי לפיצוי. חוק הפיצויים מגדיר כללים ביחס לטיפול בנפגעי תאונות.
לחוק סעיפים רבים הנוגעים בפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מזוויות שונות והיבטים רבים. לדבריו של עורך הדין אלי לוטן – ישנם מספר סעיפים שהיכרות איתם תסייע בהבנה מעמיקה יותר של החוק ושל הזכויות העומדות לנפגעי תאונות.
- הסעיף הראשון בחוק- סעיף ההגדרות
בסעיף זה מציג החוק את ההגדרות הרלוונטיות למושגים “תאונת דרכים”, “נזקי גוף” “נפגע” וכו’. היכרות עם ההגדרות בסעיף החוק תסייע לנפגע העבירה להבין האם המקרה שקרה לו נופל לגדר המקרים שמוגדים בחוק ככאלה שבגינם הוא זכאי לקבלת פיצויים.
- “תאונת דרכים”-ככלל החוק מגדיר תאונת דרכים כמקרה שבו נגרם נזק גוף לאדם בשל שימוש ברכב למטרות תחבורה. להוציא מקרים שהינם תוצאת מעשה מכוון שנועד להזיק לגופו או לרכושו של אותו אדם ולא בהשפעת כלי הרכב שבו נסע.
- · “נזקי גוף”-כל ליקוי או פגיעה גופנית/ שכלית, מחלה או מוות. לרבות פגיעה בהתקן רפואי הדרוש לסיוע בתפקוד של אחד מאברי גופו של הנפגע.
- · “נפגע”- אדם שניזוק כתוצאה מהתאונה לפי ההגדרה בחוק. להוציא, מצבים של פגיעה כתוצאה מפעולת איבה. (פגיעה מסוג זה תפוצה לפי הוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה).
אם חלילה נפטר הנפגע כתוצאה מהתאונה לפי החוק קרובי משפחתו של הנפטר (הורים, ילדים או בני זוג) רשאים לתבוע בשמו ויהיו זכאיים לקבלת הפיצויים.
- אחריות הנהג
לפי החוק כל נהג המשתמש בכלי רכב הינו בעל אחריות כלפי כל משתמשי הדרך שסביבו ומתוקף כך במצב של גרימת נזק חלה עליו חובה לפצות את הנפגע על נזקיו. האחריות המוטלת על הנהג הינה מוחלטת ומלאה ולכן גם אם לא היה אשם מצד הנהג ואפילו אם היתה אשמה מצד הנפגע- החובה בעינה עומדת.
- היקף הפיצויים
החוק כולל מספר קריטריונים הקובעים את גובה הפיצוי שהנפגע יקבל. כמו כן, הפיצוי מוגבל על ידי החוק על הפסד שכר לגובה של עד פי 3 משכר המשק הממוצע, גם אם הנפגע הרוויח לפני התאונה יותר מתקרה זו. תקרת הפיצויים בגין נזק שאינו ממוני- כלומר, כאב וסבל מגיע עד לגובה של 175,000 ₪. בנוסף, החישוב נעשה לפי שכר נטו ולא ברוטו.