מאת: פמלה בקר, יו”ר וממייסדות ארגון “המעגל של ג’רמי”
החודש גייסתי את בני וליוויתי אותו ללשכת הגיוס, ליומו הראשון בצבא. זוהי אבן דרך ענקית לבני נוער ישראלים. עוד אבן דרך שאביו, שנפטר כמה ימים אחרי שמלאו לבני חמש, לא יזכה לחוות.
כל כך הרבה זמן חלף, יותר מ-13 שנים, הצער התקהה. אבל יש ימים, בעיקר הימים של אותן אבני דרך משמעותיות בחיינו, שאני מרגישה איך תחושות העצב והאובדן מציפות אותי. בעיקר תחושת החמצה, על כך שג’רמי, שעלה לישראל מאנגליה עם חלום להקים משפחה ישראלית, לא יכול להכיר את הגבר המדהים שבנו הפך להיות.
לחגוג את אבני הדרך שלנו כמשפחה
כמשפחה אנחנו מציינים וחוגגים אבני דרך לאורך השנים, החל משלב הילדות, דרך גיל ההתבגרות ועד לשלב הבגרות. סיום בית הספר היסודי, חגיגת בר/בת המצווה, קבלת רישיון הנהיגה, סיום בית הספר התיכון ועכשיו, להתגייס לצבא. כאימא גאה כטווס, אבני הדרך האלו, מכות בי חזק. ההתייתמות מהורה בגיל צעיר, מוסיפה לכל יום מיוחד בחייו של הילד, קושי ותחושת עצבות. השמחה והעצבות התערבבו להן גם כשבני ביקש מבעלי, אביו החורג מזה 10 שנים, לקחת אותו לקנות ציוד לקראת הגיוס.
לפעמים אני תוהה איך האובדן של אביהם בגיל כל כך מוקדם, עיצב את בגרותם של ילדיי. מחקרים לא מעטים בוחנים את ההשפעה של אובדן הורה לפני גיל 12, בעיקר כדי למצוא דרכים לתמוך בילדים הללו, בשנים שלאחר האובדן. לעומת זאת, על ההשפעות ארוכות הטווח של ההתייתמות המוקדמת יש מעט מאוד חומר בספרות המקצועית, בין השאר בשל הקושי לקיים מחקר שכזה. אחרי הכול, לא ברור איך ניתן להשוות את הרווחה הרגשית של ילדיי, לזו שהייתה אמורה להיות מנת חלקם לו אביהם היה נשאר בחיים כדי לגדל אותם.
5 כלים להתמודדות עם האובדן ולצמוח מתוכו כמשפחה
ב-14 החודשים שחלפו מרגע האבחנה של מחלת הסרטן ועד למותו, ג’רמי שהה רוב הזמן בבית. לעיתים אני חושבת שעם מותו, שלושת ילדינו עברו ממצב משפחתי של שני הורים שנמצאים רוב הזמן בבית, למצב משפחתי של “חצי הורה”. במבט לאחור, מתוך ההתמודדות שלי והתמיכה שהענקתי לילדיי האבלים, בזמן שאני עצמי התאבלתי על בעלי ועל המשפחה שהיינו אמורים להיות, חשוב לי לשתף בחמישה כלים שסייעו למשפחתנו להתמודד עם הכאב, לחזק את החוסן שלנו ולצמוח:
- קירבה – בחודשים הראשונים לאחר מותו של ג’רמי, ישנו אני ושלושת הילדים ביחד באותה המיטה. ההורים שלי התבדחו על כך שאין צורך יותר בחדרי הילדים.
- שחרור וניהול כעסים –הענקתי לילדיי מקום בטוח לשחרור כעסים, עודדתי את הילדים להכות בגזע עץ עם מקל או לשבור צלחות כדי לפרוק את הזעם; ואני הכיתי ושברתי ביחד איתם.
- קהילה – למרות שהדחף הראשוני שלי היה להסתגר מהעולם, השתתפנו במפגשי משפחות, טיולי סוף שבוע ומסיבות של בית הספר.
- נורמליות – יצרתי עבור ילדיי מפגשים עם ילדים אחרים שהתמודדו עם חוויה דומה. הקמנו את “המעגל של ג’רמי”, ארגנו ועודנו מארגנים ימי כיף משפחתיים, עבור משפחות שמתמודדות עם מחלת הסרטן או מתמודדות עם אובדן בעקבות המחלה.
- לכבד את האבל – את זה לקח לי יותר זמן ללמוד. הבנתי שכאשר מקבלים ומתמודדים עם רגשות הצער והכאב, שלפעמים מתעוררים בזמנים בלתי צפויים, במקום להתנגד או להתכחש להם, חוזרים לאיזון רגשי מהיר יותר.
בזמן שליוויתי את בני הסתכלתי על ההורים הנרגשים המביאים את ילדיהם ללשכת הגיוס, והבנתי שאבני הדרך המשפחתיות הן שמחות, מפחידות ומסובכות כמעט לכל אחד, לא רק עבורי. כאשר ילדיי פורשים כנפיים, מתבגרים ומתחילים במסע החיים, אני מתבוננת בהם בהתרגשות ומשגיחה עליהם, גם בשביל ג’רמי וגם בשבילי. זאת זכות גדולה, שאני מוקירה בכל יום.
אודות המעגל של ג’רמי (ע.ר)
המעגל של ג’רמי, הקהילה היחידה בישראל שתומכת בילדים ובני נוער צעירים אשר חיים וגדלים במשפחה המתמודדת עם מחלת הסרטן, או שחוו אובדן משפחתי בעקבות מחלת הסרטן. המעגל של ג’רמי הוקם במטרה לאפשר לילדים ולמשפחתם רגעי שקט מקשיי היומיום של ההתמודדות עם מחלת הסרטן, באמצעות פעילויות הנאה וכיף, וכן היכרות ושיח עם ילדים שנמצאים במצב דומה. המעגל של ג’רמי הוקם בשנת 2008 וכיום הקהילה מונה למעלה מ-700 משפחות.
ג’רמי קולמן, הוגה הרעיון של “המעגל של ג’רמי”, אובחן כחולה סרטן קיבה בדרגה 4 במאי 2007. במהלך התמודדותו הקשה עם המחלה והטיפולים, חבריו (מתנועת הנוער הציוני בלונדון) התארגנו ו”אימצו” את שלושת ילדיו שהיו אז בגילאי שישה חודשים עד 6 שנים, לקחו אותם לטיולים ובילויים שונים ושימשו להם כגב אוהב. התארגנות החברים לצד בקשתה של בתו זואי, אז בת ה-6, להיפגש עם ילדה בת גילה שגם גדלה במשפחה בה האב חולה סרטן, היוו השראה להקמת ארגון שיעניק תמיכה לילדים ממשפחות המתמודדות עם מחלת הסרטן.
ג’רמי, יחד עם אשתו פמלה, אחיותיו ג’וליאט ונעמי וחבריו הקימו ב 2008 את הארגון. ג’רמי נפטר ב-8 ביולי 2008 והמעגל של ג’רמי הוא הגשמת החזון שלו ולזכרו. לאחר מותו פמלה, אשתו, המשיכה במימוש החזון שלו וביחד עם חבריו הקרובים, שהינם מתנדבים פעילים וחברי דירקטוריון, הם ממשיכים בפעילות העמותה וסיוע לילדים הגדלים בצל מחלת הסרטן.
מאז הקמת הארגון התקיימו מאות אירועים. גם בשנה האחרונה בתקופה בה הילדים ומשפחותיהם זקוקים עוד יותר לתמיכה, הארגון המשיך לקיים את האירועים באופן וירטואלי.
לסרטון על “המעגל של ג’רמי”: https://www.facebook.com/SoulMamaCares/videos/1717815921631821
