בישראל, בשונה ממדינות אירופה וארה”ב, ענייני נישואין וגירושין נתונים לסמכותו של בית הדין הרבני בלבד וכפופים לדין הדתי.
בחלק מהמקרים, העובדה שענייני גירושין כפופים לדין הדתי יוצרת מתח רב, שכן זהו המקור לתופעת העגינות וסרבנות גט. חשוב לדעת, כי לא כל הנושאים הכרוכים בגירושין נתונים להחלטת בית הדין הרבני, ובחלק מהנושאים ניתן לפנות גם לבית המשפט לענייני משפחה, שאינו בהכרח כפוף לדין הדתי.
איך פותחים הליך גירושין , איפה מגישים את הבקשה להתגרש ולאיזו ערכאה ניתן להגיש תביעות הנלוות לגירושין? כל התשובות במאמר שלפניכם.
איך לפתוח תיק גירושין?
טרם פתיחת תיק גירושין, על אחד מבני הזוג להגיש בקשה ליישוב סכסוך. מדובר בהליך הקודם לגירושין שמטרתו לגשר בין הצדדים.
רק לאחר ניסיון ליישב את הסכסוך בין בני הזוג, ובמידה שההליך נכשל, ניתן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני.
עו”ד אליאב ביטון מסביר כי בכתב התביעה שיוגש למזכירות בית הדין הרבני יש לפרט בנוגע למספר עניינים ביניהם מהי עילת הגירושין, פרטים הנוגעים לעבר הזוגי של הצדדים כגון אם התנהלו הליכי גישור, האם קיימות תלונות במשטרה, טיב היחסים בין השניים, הסיבות לגירושין ועוד.
לאחר שהוגשה תביעת הגירושין, ייפתח תיק גירושין הכולל הזמנה לדיון בבית הדין הרבני.
איפה מגישים בקשה לגירושין?
ככלל, בקשה לגירושין מוגשת לבית הדין הרבני, שכן מדובר בענייני נישואין וגירושין הנתונים לסמכותו הבלעדית והייחודית של בית הדין הרבני ע”פ חוק.
סידור הגט נעשה אך ורק על ידי בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה אינו יכול לדון בעניין זה.
עם זאת, בנוגע לנושאים האחרים הנלווים לגירושין כגון מזונות, ענייני רכוש וכדומה, יהיה ניתן בתנאים מסוימים לדון בנושא בבית המשפט האזרחי ולא בבית הדין הרבני.
איפה מגישים תביעות נלוות לגירושין?
תביעות נלוות לגירושין יכולות להיות מוגשות לבית הדין הרבני ויכולות להיות מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה. כאשר מדברים על תביעות נלוות לגירושין, הכוונה היא לנושאים הנוספים מעבר לסידור הגט כגון מזונות, ענייני רכוש וכדומה.
סמכות הדיון בנושאים הנלווים לגירושין תלויה בשאלה האם התביעה נכרכה לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני.
כלומר, בן הזוג שהגיש את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני, רשאי לכרוך מספר נושאים לתביעת הגירושין, או להגיש תביעה נפרדת בנושא לבית המשפט לענייני משפחה.
סמכותו של בית הדין הרבני לדון בנושאים השונים הנלווים לגירושין תלויה בכך שהכריכה כנה, ומשתנה בין נושא לנושא:
- מזונות ילדים – מזונות ילדים הוא נושא שלא ניתן לכרוך בבית הדין הרבני. בית הדין הרבני ידון בנושא מזונות הילדים רק בהסכמת שני הצדדים.
- מזונות אישה – ניתן לכרוך מזונות אישה לבית הדין הרבני, אך החוק מאפשר לאישה להגיש תביעת מזונות מקבילה לבית המשפט האזרחי.
- ענייני רכוש – ניתן לכרוך לבית הדין הרבני או לחילופין להגיש תביעה לבית המשפט.
- משמורת ילדים – נושא שבית הדין הרבני ידון בו גם אם לא כרכו אותו באופן מפורש לתביעת הגירושין. לכן, צד שרוצה שבית המשפט האזרחי ידון במשמורת ילדים יידרש להגיש תביעה למשמורת ורק לאחר מכן להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני.
חשוב לציין, שבנושאים בהם קיימת סמכות מקבילה לבית הדין ולביהמ”ש, השאלה מי מבני הזוג פונה קודם לערכאה מסוימת היא בעלת חשיבות רבה, שכן הערכאה אליה הוגשה תביעה קודם, היא הערכאה שתתפוס סמכות ותדון בנושא.
מהי עילת גירושין ואילו עילות גירושין קיימות?
במידה שאחד מהצדדים לא מעוניין להתגרש, הצד שמעוניין בגירושין נדרש לספק לבית הדין הרבני סיבה משכנעת לגירושין. כלומר, ללא עילה המצדיקה גירושין, בית הדין הרבני לא יאשר את הגירושין.
חשוב לציין כי ההחלטה בשאלה האם קיימת עילת גירושין במקרה מסוים, נתונה לשיקול דעתו הבלעדי של בית הדין הרבני, ואין בסמכותו של בית המשפט האזרחי לשנות או לבטל את ההחלטה של בית הדין הרבני בדבר עילת הגירושין.
קיימות מספר עילות גירושין כגון בגידה, אלימות במשפחה, חוסר יכולת להביא ילדים לעולם, חוסר צניעות מצד האישה, בן זוג שלא מסכים לקיים יחסי אישות ועוד.
לסיכום, הליכי גירושין אינם פשוטים, ועל מנת למצות את כלל זכויותיכם חשוב לדעת לאיזו ערכאה כדאי להגיש את התביעות הנלוות לגירושין, ולניסוח תביעת הגירושין יש השפעה רבה על תוצאות ההליך.
לכן, מומלץ לפנות לעורך דין לענייני משפחה מומחה בתחומו, על מנת שיטפל עבורכם בנושא במהירות ובמקצועיות.
קרדיט תמונה FREEPIK
