תקופת הקורונה הייתה תקופה מאתגרת מאוד עבור כולנו. ההשלכות של תקופת הקורונה ניכרים מאוד בתחום החינוך על ילדינו עד היום. הלמידה דרך המסכים לא הייתה אפקטיבית כמו הלמידה הפרונטלית בבית הספר וילדים רבים נתקלו בקשיים רבים, וכן היעדר מיומנויות למידה שעימם הם מתמודדים עד היום ופערי ידע לימודיים. ההשלכות של אפטר קורונה בתחום החינוך ניכרות עד היום ועד עכשיו בתי הספר עסוקים בהשלמת פערים וחומרי לימוד מן השנה שעברה.
הקשיים החברתיים והרגשיים שהתלוו לתלמידים לצד החרפה של לקויות למידה בקרבם בעידן הזום והמסכים, ולצד השלמת פערים לימודיים עוד מן השנתיים האחרונות מקשים עוד יותר על התלמידים.
אז… איך אפשר בכל זאת להתמודד עם המצב ולהתכונן לקראת בחינות הבגרות המסכמות בצורה הטובה והאופטימלית ביותר?
הנה כמה טיפים שיועילו לכם להתמודד עם המצב:
*למידה בחברות:
למידה שמעורבות בה אינטראקציות חברתיות יכולה להגביר את התפוקה הלימודית ובו בזמן לתת מענה לתחושת שייכות והגברת עניין בחומר הנלמד דרך פרספקטיבה של אדם אחר.
קיימת הנחה שגויה שתמיד טוב ללמוד בחברות אך אין זה נכון.
זה נכון לאחר שהתלמיד למד ועבר בעצמו על כל החומר הנלמד ולאחר מכן אפשר בחברות לחזור על החומר הנלמד ולענות על שאלות בגרות בצוותא. ללמידה בחברות יש חשיבות רבה מכיוון שזאת מעין “למידת פאזל”, כלומר כל אחד יכול להשלים את השני ולספק פרספקטיבות שעולות לאחד אך לא לאחר באותו הרגע ולשם רענון זכרון ביחד.
*בקריאת סיכום לימודי:
קורא לכם לפעמים שאתם קוראים פסקה ואז אומרים לעצמכם “רגע אבל מה קראתי בכלל”? “וואי אני לא זוכר/ת כלום!”? זה קורה לרוב בגלל אי הבנה של מילה או מונח מסויים ואם נפתח מילון או נבדוק לרגע באינטרנט את המשמעויות הנוספות של המונח, ולאחר מכן נקרא את המשפט והפסקה כולה בשנית – נבין מצויין!
לעיתים אי הבנה של מונח או של מילה יכול להוביל אותנו לייאוש, תסכול ולכן אני ממליץ בחום להיות עם מילון בצד או גוגל בנייד על מנת להבהיר מונח או מילה שצצה ואיננה ברורה. זה יכול לשנות את הדינמיקה של הקריאה כולה.
קיימת הנחה שגויה שהערות שוליים בסיכום לימודי או סוגריים למיניהם הינם להעשרה בלבד וכי אפשר להתעלם מהם – אבל לא! הם עוזרים להסביר מונחים או מושגים לא ברורים – אשר בלי הבנתם לא ניתן יהיה להבין את המשפט כולו ולכן חשוב לתת להם את תשומת הלב!
בקריאת הסיכום:
לפעמים אנחנו מתכוננים לבגרויות במקצועות רבי המלל (כמו היסטוריה, תנך, אזרחות וספרות) ולא מבינים על מה להתמקד. החומר נראה לנו עמוס ומיותר. חשוב לנסות להסתכל בבגרויות משנים קודמות או לברר דרך מורים – אילו נושאים ותתי נושאים שכיחים יותר בבחינות הבגרות שעליהם כדאי לתת את המיקוד יותר. אחרת נמצא את עצמינו מבזבזים זמן רב ממרקרים חומר וממקדים את מירב הזמן בתת סעיף שהסיכוי שיופיע בבחינה קטן. חשוב לתת את הדעת על סעיפים נפוצים ששואלים ולכן חשוב להסתכל בבגרויות ולעשות בירור לפני.
*לעבור על שאלות בגרות + התנסות בכתיבת תשובות עצמן!
קריאת סיכום והבנתו לא מספיקה על מנת להצליח בבחינה. צריך לתרגל כבר בבית את המבחן האמיתי!
לתרגל שאלוני בגרות ולהשוות עם תשובות של חברים או לבקש פידבק ממורים.
אני מציע לתרגל מבחן בגרות באופן בו אתם שמים טיימר ומתכננים מראש חלוקת זמן לכל פרק ופרק בבחינה שאותו אתם פותרים.
זכרו – הזמן למבחן מוגבל. חלקו את הזמן מראש ותתרגלו את “רגע האמת” עוד בביתכם, על מנת שלא תגיעו אל “רגע האמת” בהתנסותכם הראשונה בכתיבת תשובה ולא תדעו כיצד להתמודד.
*התמקדו בהבנה ולא בדקלום או שינון! התמקדו בהבנת תהליכים ובניתוח פרטים ולא בדקלומם. אם אתם מתקשים לזכור משהו תנסו לקשר אותו לראשי תיבות או לאסוציאציות שקשורות לחיכם – אבל חשוב שמהות הלמידה תהייה מתוך הבנה וראיית תהליכים ולא מתוך מקום של דקלום או שינון.
כך הסיכוי שתקבלו בלאק אאוט לפני או בזמן מבחן – קטן ביותר.
תצרו לעצמכם תרשימים שימקדו אתכם בהבנה של תהליכים ומעין “סכמה” של החומר הנלמד. בבגרות בהיסטוריה זה יכול לעבוד מצויין. ארגון של החומר הנלמד בצורת תרשימים של תהליכים היסטוריים לדוגמה יכול להיות אפקטיבי ביותר ולעשות ”סדר בראש”.
*תכתבו תוך כדי קריאת הסיכום: מחקרים הוכיחו כי כך החומר נכנס כך הרבה יותר טוב לראש,
ותכתבו לעצמכם נקודות מרכזיות.
*תקראו ותעברו שוב ושוב על משפטים מודגשים בסיכום. אין זה לחינם! ייתכן מאוד ועל בסיס הדברים המודגשים הללו נבנה שלד הסיכום כולו ונרמז על שאלות בגרות רלוונטיות ומיקוד נסתר.
*ערב לפני – אל תקראו, תפסיקו ללמוד. תנו לגוף לנוח, להירגע. תנו לראש לצאת להרפיה קלה. צאו לשחק, ספורט בריא לגוף ולנפש, צאו עם חברים או עשו תחביב אחר אבל לא עד מאוחר. חשוב לישון טוב לפני המבחן המסכם. צאו לעשות משהו משחרר או כיפי כמו לצפות בסרט קומדיה. הגוף זקוק לזה. לא ללמוד רגע לפני מכיוון שזה יכול לבלבל ולהכניס את הגוף ללחץ.
*חשוב להתחיל בחומר הבסיסי יותר, לדוגמה של כיתה י’, ורק אז להתקדם לחומר המתקדם יותר של כיתה י”א. זאת נקודה חשובה כי לעיתים חומר נבנה על גבי חומר…
*אם זה מבחן בתנך או מבחן עם ספר פתוח – חשוב לדעת להתמצא במקור החיצוני. כלומר – לא רק לקרוא סיכום אלא להתמצא בספר, לדעת לנבור בו ולהבין משמעותם של פסוקים. מבחן באנגלית המשלב מילונית- לוודא שהיא עובדת, לדעת להשתמש בה. אנחנו רוצים שלא יפתיעו אותנו עניינים טכניים ושהכל יהיה מסודר מראש ונהייה עם ראש שקט בזמן המבחן ובעלי פניות לכתיבת התשובות.
וזכרו – אנחנו זוכרים ומבינים לעומק משמעותם של דברים דרך אסוציאציות וקישורים לחיינו שלנו ולכן חשוב שנמצא דרך ייחודית לזכור ולהבין דברים – ראשי תיבות שמזכירים דברים מחיינו ולדעת לקשר משהו שאסור שנשכח – לדבר מחיינו.
אנחנו בני אדם, כך המוח האנושי עובד- דרך אסוציאציות וקישוריות. .
שיהיה המון בהצלחה בבגרויות!
